<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ח ח"ד</h1>
<h2>דף יח.</h2>
מרבין על השכר ואין מרבין על המכ' כגון המשכיר בית לחבירו יאמ' לו אם מעכשיו אתה נותן לי הרי הוא לך בעשר דינרין ואם בכל חדש הרי הוא לך בשנים עשר לשנה דינר לחדש מותר כי שכירות אינ' משתלמת אלא בסוף ואוזולי מוזיל גביה כשלוקח ממנו עתה יותר מעט אבל לא דמכר כגון אתה נותן לו מיד מעות וכשמוסיף יותר לפרוע לזמן הוי אגר נטר כלומר שכר המתנה מציעא. מכר שום דבר לחבירו על מנת ליתן לו מעות מכאן ועד י"ב חדש מותר לומר לו תן לי מיד בפחות באוזולי אוזל גביה וכתוב בירושלמי [ה"א] וכן הקונה שטר חוב מחבירו או הלואת חבירו מותר לקנות' בפחות ואין חושש משום רבית. והרמב"ן כתב שאם מכ' השטר חוב באחריות יש בו אבק רבית כי הוא קרוב לשכר ורחוק להפסד מציעא מותר למכור שום סחורה בהמתנה לזמן ידוע ביותר מדמיה ובלבד שלא יאמר לו אם מעכשיו אתה נותן לו מעות טול בכך שהוא פחות ובלבד שיהיה דבר שאין שער שלו ידוע כגון פרה או טלית אבל דבר ששערו ידוע אסור וזהו [דעת] הרשב"א [דהלכתא] (ד)[כ]רב נחמן ורבינו תם ובעלי התוספות פסקו כאשר כתבתי ורב אלפס פסק דלית הלכתא כרב נחמן אפילו אינו אומר לו אם מעכשיו וכן כתבו הגאונים וכן כתב הרמב"ם ז"ל במלוה ולוה פי"ח ועוד שם מותר ויש בזה מחלוקת וכן מות' לתת סחורה לחמרין ולמכו' להם במקום הזול כמו היוקר ושיוליכו אותה למקום היוקר למוכרה ולקנות סחורה לעצמן ושיהא אחריות הליכה על המוכר וחזרה על החמרין וצריך לתת להם שכר עמלם ומזונם מן ההליכה ואם הוא אדם חשוב המוכר שבשבילו מניחין להם מכס ומניחין להם לקנות ולמכור תחלה אין צריך לתת להם שכר עמל ומזונות וכן פרש"י מציעא אסור למכור בהמתנה יינו או שום סחורה בשער היוקר של אותה שנה ואף על פי שהוא יודע בודאי שלא יפסד הסחורה עד אותו זמן וגם אינו צריך למעות אסור מאחר שאם היו עתה מעות ללוקח היה לוקח כשער של עכשיו שהו' יותר בזול וזהו טרשא דרב פפא וכן אסור לזקוף הריוח שעדיין לא בא על הקרן כגון שיאמר טול פירות אלו למכור במקום פלו' ששוין שמה כך וכך אי לוה המעות להתעסק ויאמ' וכמה יוכל להרויח עד יום פלוני כך וכך ויעשה מהכל קרן כי מי יימר בהאי רוחא ואפילו שיפטור הוא אחר כך הריוח אם לא יהיה שם ריוח כי אולי יפול השטר לפני יתומיו ויגבו הכל וזהו שטרי מחזונא מציעא ואם כתב כך בפירוש בשטר דאי אמרי ליה דלא הוה בהו רווח' ומאמי' אותם מותר.
